פוסט חמישי, או: א-ב של סנט מרטין

כפי שאתם רואים... אני עדיין פה. המצב לא מזהיר במיוחד, אין עבודה! פשוט אין! לשמחתי מצאתי עבודה ל-3 ימים – עזרה בניקיון לזוג שמחזיק יאכטה כבית חורף. הזוג החביב הזה (אמריקאים-יהודים מניו יורק) עומדים לחזור הביתה בסוף השבוע ומצאו את המודעה שלי "מחפשת עבודה", התקשרו, וכך הפכתי למנקה להשכיר... לא נורא. העיקר הכסף והמצב רוח :-)
אחרוני אנשי הצוות נטולי המשרות שעוד נותרו פה (ואני ביניהם), מחכים לסירות האחרונות שעוד טרם יצאו לחציית האוקיינוס, שאמורות להגיע מאנטיגה אחרי שהשתתפו שם בתחרויות. מסתבר שסנט מרטין מהווה תחנה בדרך להרבה מהסירות, שכן ההצטיידות פה זולה יותר מאשר באנטיגה.
מה שכן, אני מנסה לחיות כמו שמארי אנטואנט ציוותה. אין לי לחם, אז אני אוכלת עוגות (-; אני סוגרת פה חודש על האי ומכירה אותו מכל הצדדים והכיוונים. רציתי לשתף אתכם בכמה מפינות החמד, הביטויים והחוויות שאפשר למצוא פה על האי.
להלן: א-ב של סנט מרטין
א-אוכל – על האי יש מבחר עצום של מסעדות לכל חיך. החל במקדונלד'ס וברגר קינג, דרך בתי קפה חביבים שמגישים בייגל ומאפים צרפתיים ועד למסעדות יוקרה שמגישות מאכלי גורמה: סטייקים, לובסטרים, דגים, מאכלי ים, איטלקי, ספרדי, אמריקאי, הולנדי, וייטנאמי, מרוקאי והכי הכי הרבה – סיני! אני חושבת שיש פה את היחס הגדול ביותר בעולם של תושבים/מסעדות סיניות. יש על האי משהו כמו 75,000 תושבים (באופן רשמי, בצד הצרפתי וההולנדי ביחד!), ואני במו עיני ראיתי לפחות, אבל לפחות 500 מסעדות סיניות!
ב- בית ספר לשיט – Maritime School of the West Indies – בית הספר לשייט היחיד בכל האיים הקאריביים. כאן ניתן לעשות כל הסמכה שרק לא תעלה על דעתכם – החל בקורסי STCW 95, VHF, רשיון נהיגה על דינגי וכלה בהסמכות לקפטן בדרגות הגבוהות ביותר. מדובר בהסמכות של ה-IYT (International Yacht master Training) שהן המקובלות בעולם השייט הבינלאומי (לצד ה-RYA – Royal Yacht Association). יתרונות: מיקום, מיטב המורים, ניתן להשיג הסמכות בזמן קצר. חסרונות: יקר ביותר, ולפעמים – בשביל לתקתק עניינים לא תמיד יקפידו על מקצועיות...
ג- גואבה ברי – המשקה הלאומי הוא ה-Guavaberry Rum שכל קשר בינו לבין גויאבה מקרי לחלוטין... מסתבר שיש פרי יער בשם הזה וממנו מפיקים את הרום המיוחד הזה.
ד-דרכים – הדרכים פה צרות ביותר, כבישים ארוכים ומפותלים שעוברים בין הישובים, לאורך החוף, במעלה ההרים או במורדות הצוקים. הדרכים בצד ההולנדי מעפנות למדי, מלאות בבורות ומגרעות. איך יודעים שעברנו לצד הצרפתי? הכביש נהיה חלק כמו חמאה J הדרכים עדיין מפותלות ועמוסות במרכזי הערים, אבל לפחות הנסיעה עליהם אינה כרוכה במפח נפש.
ה- Happy Hour – כבכל מקום מסביב לעולם, גם כאן יש מסורת של Happy Hour בשעות 17:00-19:00. ה-Happy Hour המשתלם ביותר הוא של ה-Soggy Dollar Bar שבפלפה מרינה. לשמחת אנשי הצוותים של הסירות באזור – בירה בשעות אלה תעלה 1$ בלבד! (מכאן שמו המוזר של הבר... אחרי ששתית 3 בירות ב-Happy Hour ה-Dollar הבא שתשלם איתו יהיה בוודאי Soggy...)
ו-ויזה – החדשות הטובות הן שסנט מרטין הוא אחד מהאיים הבודדים שלא דורש ויזה מיוחדת לבעלי דרכון ישראלי. יאללה – בואו!
ז- זמן קריביים – לא לשכוח, כשאתם נמצאים בחופשה או אפילו בעבודה באיים הקריביים – לאנשים פה יש את הזמן שלהם. אם תגיד להם שאתה ממהר – הם ישתדלו לעשות את העבודה לאט יותר, ועל כן – קחו נשימה עמוקה, תתרווחו – וקחו בחשבון שיקחו עוד 10 דקות עד שיגיעו המנות לשולחן J
ח – חגים – איכשהו יצא שהגעתי לאי דווקא בתקופה הצפופה ביותר של חגים. זה התחיל בסופ"ש של פסחא, שיוצא תמיד בסוף שבוע הראשון של אפריל. בסופ"ש הזה אנשים לא עבדו שישי, שבת, ראשון ושני... בהמשך הסתבר שזהו חודש הקרנבל של הצד ההולנדי, וכי הקרנבל מגיע לשיאו בשבוע האחרון של אפריל, אז הכל סגור, אמצע שבוע, סוף שבוע, מסעדות, שירותים – הכל! ומילא היינו נהנים... בקרנבל משתתפים לרוב רק המקומיים, הרחובות שמקיפים את ה-Carnival Village מפוצצים מתנועה, ושיא הקרנבל הוא בשעות הערב המוקדמות, כך שאם לא תפסת מקום כבר ב-12:00 בצהריים – אבוד לך...
ט – טינטאמר – אי קסום ולא מיושב הממוקם מול Orient Bay – החוף הצפון מזרחי של סנט מרטין. הגעתי לשם על היאכטה של חברי האיטלקי פאולו ועם עוד כמה חברים, עגנו, שחינו לחוף, טיילנו על האי, בישלנו ארוחת ערב, ישנו וקמנו לבוקר פסטורלי של ים תכלת וחוף לבן... פשוט תענוג!
י – ים – סנט מרטין הוא אי קטן, המוקף בים. מה שנחמד זה שגם באמצע שלו יש ים – הלגונה (ע"ע). חופי הים היפים ביותר הם החוף של סימפסון ביי (ע"ע), מאהו ביץ' ואוריינט ביי. חופים לבנים, ים תכלת וסירות מתנועעות על הגלים.
כ- כסף – מצחיק שבאי כל כך קטן, שחיים עליו רק 75,000 תושבים באופן רשמי (כל השאר שב"חים) יש כל כך הרבה מטבעות! אפשר לקנות פה בדולרים, ביורו או בגילדרים – שזה הכסף של האיים האנטילים ההולנדים (1.8 גילדר=דולר). מה שיותר מצחיק, ואף נחמד ביותר זה שבצד הצרפתי ברוב המקומות בתשלום במזומן הדולרים שלכם יהיו שווים ליורו :-)
ל- לגונה - בחלק הדרומי של סנט מרטין יש לגונה (מצ"ב קישור למפה: http://gobeach.com/sxmmap.htm). על מנת לצאת ולהכנס מהלגונה ואליה, יש לעבור דרך אחד הגשרים שנמצאים משני צידי הלגונה – אחד בצד הצרפתי ואחד בצד ההולנדי. בשעות פתיחת הגשר לתנועת סירות (הגשר יפתח קודם כל ליציאת סירות, ולאחר מכן לכניסת סירות) כל התנועה עוצרת, וכולם מחכים בסבלנות. בימים אלה של סוף העונה זה לא נורא, אבל בימי שיא העונה – אפשר לעמוד בפקק גם חצי שעה ויותר! בהתחשב בכך שהגשר נפתח 6 פעמים ביום, במקביל לשעות השיא של התנועה (9:00, 9:30, 11:00, 11:30, 16:30, 17:30) הדבר יכול להיות לא נעים בכלל...
מ- מריגו Marigot– עיר הבירה של הצד הצרפתי, המרכז התרבותי, המסחרי, וההיסטורי של האי. על גבעה המשקיפה אל העיר ניצבת טירה, Fort Louis שנבנתה ע"י הצרפתים (ע"ע) במאה ה-18 להגנה על תושבי האי מפני אויבים ופירטים. העיר תוססת, מלאה בשווקים: אמנות מקומית, שוק דגים, שוק ירקות ופירות וכו', מלאה בחנויות Haute Couture ממיטב בתי האופנה של פריז, מאפיות צרפתיות ומסעדות קריאוליות. תאווה לעיניים ולחך!
נ- ניו יורק – מסתבר שיש קשר בין ניו יורק לסנט מרטין! מושל האיים האינדיים המערביים (West Indees) פיטר סטויבסן, הולנדי שאיבד את רגלו בקרב בו נכבשה סנט מרטין מהספרדים (ומאז הוא כונה Peg Leg Pete) נשלח מאוחר יותר על ידי מדינתו, הולנד, לשמש בתור מושל העיר ניו יורק, שנקראה בזמנו ניו אמסטרדם.
ס – סימפסון ביי – אם אתם שואלים אותי – זה החוף הכי הכי! חוף בתולי עם חול לבן, בתים קטנים לאורך החוף, אזור של שמורת טבע אליה מזדחלים מידי שנה צבי הים להטלת הביצים, מעט מאוד אנשים – בעיקר תושבים מקומיים, ושקט... שקט... עד שפתאום רעש אדיר מחריד את האויר! מטוס ממריא! החוף נמצא לאורך מסלול ההמראה של שדה התעופה על שם הנסיכה ג'וליאנה – וחסרון זה הופך ליתרון (ע"ע תחבורה).
ע – עניים – כבכל מדינה גם כאן יש עניים. אבל כאן העוני שונה. האנשים העניים חיים בתנאים לא משהו, עובדים בעבודות לא משהו, ולעיתים רחוקות מבצעים פשע על מנת להשיג את מנת לחמם, אבל באופן כללי ההתרשמות שלי שהאנשים פה חרוצים, גם אם הם עניים. לא ראיתי פה מקבצי נדבות, רוב האנשים מדברים לפחות 2 שפות אם לא יותר – משמע הם בעלי השכלה יסודית לפחות, והם תמיד יהיו אדיבים ומנומסים.
פ- פיליפסבורג –Phillipsburg - בירת הצד ההולנדי. נמל העגינה של אוניות התיירים המפוארות של הקריביים. מידי יום עוגנות באי כ-2-3 אוניות שכאלה, שפולטות כ-15,000 תיירים בעלי ארנקים מלאים... ותסמכו על תושבי פיליפס בורג שהם יעזרו לתיירים הללו לבזבז את כספם בתבונה! תוכלו למצוא כאן חנויות של מיטב מותגי האופנה הבינלאומיים (פולו רלף לורן, גוצ'י, קרטייה, טומי הילפיגר וכד'), חנויות מוצרי חשמל, חנויות אלכוהול, חנויות תכשיטים (יהלומים וזהב זה מה שהולך פה), מסעדות וסגווי (Segway) – להקלה על התנועה במדרחוב ים, וכל זאת במחירים מוזלים במיוחד!
צ- צרפתים – חצי מהאי נשלט על ידי הצרפתים. מדובר בשלטון מלא, הצד הצרפתי הוא מחוז של צרפת ויש לו נציגות בפרלמנט הצרפתי. המוניטין של הצרפתים כאן הוא חיובי (בניגוד למה שאנחנו היינו חושבים)... כי כמו שכבר סיפרתי קודם – הצרפתים יותר מתורבתים, מסודרים, נקיים ונעימים לתייר הממוצע, וגם לאזרח הממוצע. אזרחים מהצד ההולנדי יעדיפו לעיתים לבצע את עסקיהם, לבלות או אף לקבל טיפול רפואי בצד הצרפתי.
ק – קוסמופוליטי – כמה שהאי קטן, גם פיזית וגם מבחינת האוכלוסיה, פגשתי פה אנשים כמעט מכל מדינה בעולם: לצד הולנדים וצרפתים – ששולטים באי, פגשתי פה דרום אפריקאים, אמריקאים, אוסטרלים, אנגלים, אירים, גרמנים, אוסטרים, בלגים, ספרדים, הודים, סינים, יפניים, רומנים, רוסים, צ'כים, מישהו שנולד בחוף השנהב, דרום אמריקאים, קנדים, סורים, לבנונים, ירדנים, מצרים, ו... ו... ו... יש מצב ששכחתי אומה... אבל מה? חודש ימים לא פגשתי ישראלי אחד!!!
ר – רוח – ברירת המחדל של הרוח פה היא 10-15 קשר. כמעט ולא הרגשתי פחות מזה. לעיתים קרובות מרגישים גם יותר מזה. לקראת ערב הרוחות עולות, מימי הלגונה מתחילים לסעור – והמפרשיות – חוגגות!
ש – שווארמה – מבין מגוון המסעדות שיש פה – תוכלו למצוא גם שתי שווארמיות: אלדיוואן ואבו גאזי. אומרים שזה משהו משהו... אני עדיין סקפטית. מתגעגעת לחומוס אבו אדהם :-)
ת – תחבורה – כל כלי התחבורה בעולם (למעט רכבות) מרוכזים על האי הקטנטן הזה. אבל באקסטרים! כמובן שברוב מדינות העולם, ואפילו באיים נדחים נוכל למצוא לצד תחבורה ארצית (מכוניות, משאיות, אוטובוסים, אופנועים וכו') תחבורה ימית ותחבורה אוירית. אבל כאן – כאשר אופנוע עובר בכביש – כל השכונה רועדת... כאשר מטוס ממריא – כל האי נושא את עיניו השמימה, כאשר סירה יוצאת או נכנסת ללגונה – כל התנועה נעצרת, ומפעם לפעם שומעים פה צופר, שמזכיר צופר של רכבת, אבל אז כשנזכרים שאין פה רכבות – מבינים שבעצם זה צופר של איזה מגה יאכטה שיצאה אל המרחבים...
מצ"ב קישור לתמונות:
http://picasaweb.google.com/nitzantzan/3?authkey=Gv1sRgCPC__eHMtMrjwQE#

מוזמנים להגיב!